Lyrics

אדמה מוגנת


כאן קטפנו כלניות עם הכבשים של הבדואים
כאן אספנו תרמילים במטווח של הצבא
אחרי הגשם אדמת החמרה הגלידה ריבועים פריכים
קראנו לה אדמה מוגנת, אסור לדרוך, שלא תישבר

אני נסעתי לחפש מרחקים במקום אחר
את סגרת חלונות ומצאת תשובה
בסוף הקיץ מהחולות חזר אלייך ריגוש נשכח
רוח אחרת, כמו באלבום של העולם המופלא

חורף, ביקור מולדת בכיכר מלכי ישראל
לעור שלך יש טעם של חול ומלח ואהבה
ואת אומרת שמשפחה זה אבא אמא וילדה
ומתקנת כאב ישן בפרידה חדשה

הזמן הצהוב
האפר והאבק
שני דגלים ומחניים
אתמול בלילה חלמתי שאת זורקת לי חול בעיניים

Adama Mugenet / Protected Soil


Here we picked anemones with the Bedouin’s sheep
Here we collected cartridges at the army’s firing range
After the rain the red loam crusted into brittle squares
We called it “protected soil”, no stepping or it might break

I went away to look for distances in another place
You shut the windows and found a faith
At the end of the summer a forgotten thrill blew in from the dunes
A different air, like in the Wondrous World trading cards book

Winter break, home for a visit on Kings of Israel square
Your skin tastes like sand and salt and love
And you say a family is a dad, a mom and a girl
Mending an old pain with a new goodbye

The yellow time
The ashes and the dust
Capture the Flags and fight for the prize
Last night I dreamed you threw sand in my eyes

ליקוי ירח


אומרים שהשמש הולכת להיות עוד יותר חזקה
קשה לי להאמין
כבר עכשיו צלליות שחורות מרצדות לי מול עין ימין
כמו שריטות בתמונת תשליל
כמו כתמים שנשארו בלי ירח
אותיות בפוקוס רך על דף לבן שהעט קורע

זה לא מבטא זר זה פגם דיבור

אומרים שהיתה פה עיר לבנה, שאלות ותשובות, תקווה גדולה
כמעט היינו אור לגויים אבל כל הזמן היתה האפלה
באמצע הקיץ כאב שחור נוכח נפסל פינגווין בתל אביב
לא מכאן לא מכוון אפור גשום בעברית

זה לא מבטא זר זה פגם דיבור

וכל המקומות אחרים
וכל הכוכבים הם לוויינים
ננעצים בבועה כמו פצצת מסמרים
השמיים מודלקים

Likuy Yare'ach / Lunar Eclipse


They say the sun is going to be even stronger
I find it hard to believe
I already have black stains flickering in front of my right eye
Like scratches on a negative
Like spots without a moon
Soft-focused letters torn into the paper by the pen

It’s not a foreign accent, it’s a speech impediment

They say we had a White City, questions and answers, a great hope
We almost became a shining example but there was always a blackout
In the middle of the summer black pain present/carved-out a penguin in Tel Aviv
Not from here not in tune Rainy Grey in Hebrew

It’s not a foreign accent, it’s a speech impediment

And all the places are other
And all the stars are satellites
Piercing through the bubble like a nail bomb
The sky is inflamed

שירה


שירה לא רוצה לדבר
על עתיד ועל התבגרות
אם שואלים את שירה על פחדים
היא מחייכת בעצבות
לי יש רק חלומות טובים
אולי לכן קשה לי אחר כך להסתדר עם המציאות

שירה לא רוצה לספר
מה באמת חשוב
אם שואלים את שירה על אושר
היא עונה בחיוך כאוב
זה הפחד הכי גדול שלי
אם אי פעם אהיה מאושרת זה יהיה באמת עצוב

ושום דבר כבר לא יתקן
את הפנים השבור הזה
דקירות של זרות בקטיפה של חברים
שום דבר כבר לא ייגע
בכאב האילם הזה
שירה תמיד במרחק של אלף מלים

שירה לא מוכנה לגלות
שומרת הכל בחשאי
היא אומרת כל העולם הוא מראה
מכוונת רק אלי
אבל כשאני הולכת לבד
בדרכי הפרטית הייתי רוצה שכולם יסתכלו עלי

ושום דבר כבר לא יתקן
את הפנים השבור הזה
דקירות של זרות בקטיפה של חברים
שום דבר כבר לא ייגע
בכאב האילם הזה
שירה תמיד במרחק של אלף מלים

Shira


Shira never wants to talk
About the future or growing up
If you ask her about fears
She just sadly smiles
I only have good dreams
Maybe that’s why it’s hard for me later with the real world outside

Shira never wants to explain
What really counts instead
If you ask her about happiness
She just smiles and shakes her head
This is my greatest fear of all
If I ever become truly happy this is where it gets really sad

And nothing will ever mend
This broken inside
Pricks of foreignness in the velvet of friends
Nothing will ever touch
This mute pain
Shira is always a thousand words away

Shira never wants to reveal
Keeps everything inside
She says: the whole world is tuned to me
Like a mirror, large and wide
But when I walk all by myself
On my private path I would like everyone to have me in their sights

And nothing will ever mend
This broken inside
Pricks of foreignness in the velvet of friends
Nothing will ever touch
This mute pain
Shira is always a thousand words away

Aeroplane


She picks up speed until she has enough to leave
I guess she has her favourite medicine
And I am trying hard not to feel a thing
Another city is just another place to be away

The world is moving too fast
For anything to stay close
Another city is just another empty space
Of crippling memories

She wants to have so many eyes looking at her
That she is invisible

And though I read your electronic messages
I have no picture of where you are
Put your love for me inside an aeroplane
In my aching room I never knew we went so far

She had to go away and catch a great big world
Time is not waiting for anyone
And I am trying not to feel so all alone
A million miles away take me to sleep with you tonight

She wants to have so many eyes looking at her
That she is invisible
She wants to have so many miles speeding through her
That she is untouchable.

Hypnotoxic


Wake up and make up your mind
Are you a boy or a girl
Slicing the darkness on your bike
You’re all alone in this world
You’re not a child anymore
Your body grows under you

Sleepwalking in your dreams
Intoxicated and sad
The things you cannot see
Will never make you afraid
Put yourself on medicine
And never get out of bed

You talk but never say enough
Bury your words muscle deep
Thought is a chronic disease
It makes you cry in your sleep
Are you a girl or a boy
It’s so hard to grow up

Sleepwalking in your dreams
Intoxicated and sad
The things you cannot see
Will never make you afraid
Put yourself on medicine
And never get out of bed

Morning Sickness


Bad money flows from our wrists
And we’re growing pale
Feverish plans that come to nothing
Words for sale
We make ourselves sick with longing
Calling in sick
Can’t take it anymore

Strange stutter falls from our lips
Can we slow down
Endless numbers at our fingertips
Run to ground
We drive ourselves mad with thinking
Driving like mad
No stopping anymore

And everybody wants a piece of our lives
Everything is everywhere all the time
But you and I have never failed in our minds

Are you still writing poems
Where you are
Is feeling getting harder
From afar
We made ourselves sick belonging
Tired and sick
Don’t leave us anymore

Satellite Life


Break your skin on the bathroom floor
Smash your body against the wall
You know there’s nothing for you here anymore
All alone in an empty world

But when they come they won’t be able to track me down
I bleed internally, there won’t be traces above the ground
A flooded heart in a satellite life

Tender glass on the kitchen floor
Rest your head, it won’t hurt anymore
One more goodbye, one more dead-end trek
One last line from an orbiting wreck

But when they come they won’t be able to track me down
I bleed internally, there won’t be traces above the ground
A flooded heart in a satellite life

All this pain, all these open veins
All this love
Comes to nothing at all

Bad Star


I pad my mind with a sour rush
Like alcohol on a flight
Drown my thoughts in a woolly thud
Like a crash landing
Dry as the cabin of a jumbo jet
Still on the inside of speed
Circling away my last drops of fuel
I go somewhere

Yellow is the colour of reality
Dust is its taste in your mouth
This desert sand
Is nothing for me to touch
You never said a word before you went away
No-one is quick enough to escape themselves
A flickering light in an empty sky
Going nowhere

Remember when I was a star
Waiting to happen?
I was singled out
To do nothing at all
Baby I’m running with a fast crowd
I run so fast that I crash every night
Baby I’m running with a fast crowd
I’ll be gone before you get a chance to leave me this time

בגד כפת


במגרש של הצופים
כתובת אש כבויה
גם השרב נשבר
השמיים צמר פלדה
מה שלא יפתח השופר
יקרעו המטוסים
בין אדם למקום
בין אדם לאנשים

הילדים האחרים
מאחוריי ומצדדיי
וחוט שדרה של מקלטים
עובר לאורך הבנין
ברדיו ספירות הברזל
חודרות שיריון
לא רוצים להשתגע
רוצים לישון

ובלבה חומה
שבויה בחלומה
ובלבה חומה

ספר לי מה אתה זוכר
מהתרגיל האמיתי
תרועה שברים והרגעה
שלג מתכתי
הציורים שאתה מצייר
אילמים כמו מפות
בוא נשיר שיר אחר
בעיניים עצומות

ובלבה חומה
שבויה בחלומה
ובלבה חומה

Beged Kefet / Straitjacket


At the youth movement’s grounds
An extinguished fire inscription
Even the heat wave is broken
Under a steel wool sky
What the shofar won’t open
The fighter jets will tear apart
Between man and the land
Between man and other people

The other children
Are behind me and beside me
And a spine of shelters
Runs through the building
On the radio the iron spheres
Are armour-piercing
We don’t want to go crazy
We just want to go to sleep

A wall in its heart
Trapped in its dream
A wall in its heart

Tell me what you remember
From the real drill
A blast, a broken stutter and the all-clear
Metal snow
The pictures you paint
Are as blank as maps
Let’s sing a different song
With our eyes closed

A wall in its heart
Trapped in its dream
A wall in its heart

יום העצמאות


מסיבת שנות השמונים ביום העצמאות
לבד עם רפי פרסקי בוכֵה באוזניות
תל אביב מלאה קצף כחול-לבן
רחוקה שלי, הכל כאן מרוקן

עוד עילוי נשמה ועוד טקסט פוליטי אחד
זו צפירה ששומעים לבד
בחוץ מתחילות חגיגות תום הזיכרון
יקירתי, זה האור האחרון

באמצע הלילה התעוררתי בבהלה
בחושך הדחוס לא ראיתי איפה התקרה
רצתי לחלון, ניסיתי לנשום פנימה את כל הים
בסוף בכיתי עם כל מי שחלם

ועכשיו מדליקים זיקוקים בכיכר
מנסים להעיר את אלוהים עם המטח הקר
הם באים עלינו עם פטיש ומגן-דוד
את ואני ואש התמיד

באמצע הלילה התעוררתי בבהלה
בחושך הדחוס לא ראיתי איפה התקרה
רצתי לחלון, ניסיתי לנשום פנימה את כל הים
בסוף בכיתי עם כל מי שחלם

באמצע הלילה התעוררתי בבהלה
בחושך לא ראיתי איפה התקרה
אולי מחר כבר אוכל להיכנס לים
הלוואי והיית כאן להראות לי את הדרך לשם

Yom Ha'atzma'ut / Independence Day


An ‘80s party on Independence Day
Alone with Rafi Persky crying in the headphones
Tel Aviv is full of blue-and-white foam
My far away one, it’s an emptied-out home

Another memorial prayer, another political text
This is a siren heard alone
Outside they’re starting to celebrate Amnesia Day
My darling one, it’s the last of the rays

In the middle of the night I woke up afraid
In the dense darkness I couldn’t see where the ceiling was
I ran to the window, tried to breathe in the sea
In the end I cried with all those who dreamed

And now they are lighting fireworks in the square
Trying to awaken God with their cold warfare
They’re coming at us with hammers and Stars of David
You and I and the eternal flame

In the middle of the night I woke up afraid
In the dense darkness I couldn’t see where the ceiling was
I ran to the window, tried to breathe in the sea
In the end I cried with all those who dreamed

In the middle of the night I woke up afraid
In the dense darkness I couldn’t see where the ceiling was
Maybe tomorrow I can finally go in the sea
I wish you were here to show me the way

מבפנים


גג בבילעין, לילה
מה רואים בפעם הראשונה
אתה זוכר היית’ם
כבר עברה שנה
בצהרי יום שישי אפשר לראות
אור גדול מרחוק דרך הדמעות

נוף פתאום, בית
באפלה כמו חלום
על מצלמת בצלם פנס אינפרה אדום
אתה יכול להפיץ אור נסתר
על אפודי חיילים בתוך הכפר

מכוון את האור למעלה
הוא נבלע בשחור
אתה אומר: “בשמיים אין גבולות שמחזירים את האור
כשיש יותר חושך אפשר לראות גם בשמיים”

סוף הלילה
לא אשכח את המילים:
“תודה שבאתן אלינו והייתן איתנו מבפנים”

Mibifnim / From the Inside


A roof in Bil’in, night
What can you see the first time around
Do you remember Haitham
It’s already been a year
At noon on Friday you can see
A great light through the tears

A landscape suddenly, a house
In the dark like a dream
On the B’Tselem camera an infrared beam
You can diffuse a hidden light
On the soldier’s flak vests inside the village at night

You aim the light up
It gets swallowed in the black
You say: “In the sky there are no borders to reflect the light
When it’s darker you can also see into the sky”

The end of the night
I’ll never forget the words:
“Thank you for coming here and being with us from the inside”

Wireless


Don’t go into your crawl space
Down here I can’t stand up
Navigating in the darkness
Can I touch you now?
You never really listened
And I wish you did
Your weak signals
Were so hard to read.
Do you remember how to get home?

The day of your departure
Your calls of distress
Remembering the measure
Of lonely coordinates.
A scarred communication
That snow can’t erase
A disappearance
Eskimo space.
Do you remember how to get home?

Skinbrain


I sit and read your poems in dimly lit halls
Waiting for the programme to start
Secrets hide themselves under my cuticles
Thoughts intact

I am the girl who misses much
The skin is a windshield
Inner-lined
And distance is one thing you can keep

Here you are
The skin breaks
As the lights go up on the stage
In the words your heartbeat
A metre-net on the page
Stay with me
The darkness
Ink seeping through at the edge
Hold my body
Like a fountain pen in your hands

Metal Fatigue


The last of the light
Dazzles your eyes
Forget what you’ve heard
Everyone lies
Have you lost your faith
Gone right till the end
You wanted the world
Now it breaks in your hands

There’s a buzz in your head
Like a radio dial
Close your eyes
Stay for a while
Paris Berlin
Tel Aviv Amsterdam
London New York
Run yourself down

Oceanography


I found your black silk slip under my bedcovers
It was shimmering like an Orca whale
Looking for a last beach
Or the blue of my swimsuit
When it gets darker after a cold dip
In a swimming pool with too much chlorine in it

I stopped going to dance classes
After losing the old navigation book
Stolen from my black canvas bag
Unattended on Broadway
On a dry downtown day
And never returned to its proper shelf

The earth grows calluses
Around its liquid heart
They scraped the pictures
Out of the sky
But you can look straight
At the gritty showers of stars
Because you have an extra eyelash
In the inner corner of your eye

Won’t you come with me to New York now
To see the shapeless oceans of colour
Turning into familiar coastlines
In paintings of maps

Slingshot


I don’t go out much anymore
The sky is full of sawdust stars
If you walk out the door
The splinters go right through your heart

I don’t go out much anymore
The world’s held up by tiny threads
If you breathe too hard
It all falls on your head

All that’s been lost
You’ll never know
You had it once
Now it’s all gone

Glass


In the second year he’d had enough and left
The blueprints in his head were in a terrible mess
“I was so muddled up, my brain was in a haze
I would forget myself for entire days”

When he moved away he left himself behind
Shades of mental blocks darkening his mind
“I’m not much good at living in the past
You can see for miles through steel and glass”

So he built a house, helium-light
An empty cell, going up up up
“In the windowpane of a crystal sea
The old big ships are waiting for me”

As if the world went on forever, down down down down…
Trying to remember, down down down down…

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterEmail this to someone

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

*